סחרחורת – למה זה קורה, איך מטפלים ומתי כדאי לפנות לרופא

סחרחורת היא תופעה נפוצה שיכולה להיגרם ממגוון גורמים – מלחץ דם נמוך ועד בעיות בשיווי המשקל הפנימי. בפוסט הזה נסקור את הסיבות האפשריות, נבין איך מאבחנים את הבעיה, אילו טיפולים קיימים ומתי חשוב לפנות לרופא. חשוב להדגיש: בכל מקרה של סחרחורת, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה.

מה מרגישים כשזה קורה ואיך לזהות את התחושה

סחרחורת היא תחושה לא נעימה. היא יכולה להתבטא בסחרור, חוסר יציבות, טשטוש ולעיתים תחושת עילפון. היא עלולה להופיע בפתאומיות או בהדרגה, ולהימשך שניות, דקות או אפילו ימים.

אנשים מתארים תחושת סחרור כתחושת "ריחוף", "נדנוד", או "איבוד שיווי משקל", ולעיתים מלווה גם בבחילה, הזעה קרה או טשטוש ראייה.

למרות שסחרחורת היא תסמין נפוץ יחסית, היא לא מוגדרת כמחלה בפני עצמה, אלא משקפת מגוון מצבים רפואיים, מחסרי איזון פשוטים ועד מצבים הדורשים טיפול מיידי.

סוגי סחרחורת נפוצים וכיצד להבדיל ביניהם

כדי להבין מה גורם לתופעת הסחרור, חשוב להבחין בין סוגיה העיקריים. הראשון הוא סחרחורת סיבובית (Vertigo) – תחושת שהסביבה מסתובבת סביבך, לעיתים עד כדי חוסר יכולת לעמוד.

לרוב נובעת מהפרעה באוזן הפנימית או במערכת שיווי המשקל. הסוג השני הוא תחושת עילפון (Presyncope), תחושת חולשה כללית, כהות ראייה או תחושת נפילה קרובה, שנגרמת לעיתים מירידה בלחץ הדם או מבעיות לבביות.

סוג שלישי הוא חוסר יציבות (Disequilibrium) – קושי בשמירה על שיווי משקל, שמקורו יכול להיות נוירולוגי או אורתופדי. לבסוף, קיימת גם סחרחורת לא ספציפית, המתבטאת בתחושה כללית של בלבול או ערפול. חשוב להבחין בין הסוגים הללו כדי לאבחן ולטפל בצורה נכונה.

מהם הגורמים האפשריים לתחושה הזו

קיימים גורמים רבים לתחושת סחרור, חלקם שכיחים וברי חלוף, ואחרים מחייבים התייחסות רפואית מעמיקה. אחת הסיבות השכיחות ביותר היא סחרחורת תנוחתית התקפית (BPPV). זהו מצב שבו שינוי תנוחה פתאומי, כמו קימה מהמיטה, גורם לתחושת סחרור קצרה הנובעת מחלקיקים קטנים באוזן הפנימית.

גם דלקות באוזן התיכונה או הפנימית, עלולות לגרום לתופעת סחרור ממושכת. גורמים נוספים כוללים לחץ דם נמוך, אנמיה, התייבשות, ירידה חדה ברמות הסוכר בדם, חרדה או התקף פאניקה.

במקרים חמורים יותר, היא עשויה לנבוע מבעיות נוירולוגיות כמו טרשת נפוצה, שבץ מוחי או גידול. לעיתים, גם תרופות מסוימות גורמות לסחרחורת כתופעת לוואי.

איך מאבחנים את הגורם לסחרחורת

הרופא מתחיל את תהליך האבחון בתשאול רפואי מעמיק. מתי התחילו הסימפטומים? כמה זמן זה נמשך? האם היא מלווה בבחילה, טינטון או ירידה בשמיעה.

בהמשך הרופא מבצע בדיקה גופנית שכוללת בדיקת שיווי משקל, תגובות עצביות, תפקוד האוזן והעיניים. רופא המשפחה עשוי להפנות לרופא אף־אוזן־גרון, נוירולוג או קרדיולוג להמשך בדיקות, כמו בדיקת שמיעה, MRI מוח, בדיקות דם, אק"ג או בדיקות לחץ דם בשכיבה ובעמידה.

אבחון מדויק הוא המפתח לטיפול נכון. לכן חשוב לא להתעלם מסחרחורת שחוזרת על עצמה או מלווה בתסמינים נוספים.

האם סחרחורת קשורה לבעיות באוזן הפנימית

מערכת שיווי המשקל שלנו מבוססת בין היתר על מנגנונים באוזן הפנימית. לכן הפרעות באיבר זה מהוות גורם שכיח לסחרחורת.

הסחרחורת התנוחתית (BPPV) נובעת מתזוזת גבישים קטנים בתוך תעלות שיווי המשקל, מה שגורם למוח לקבל מידע שגוי על תנועת הראש.

גם מחלת מנייר (Ménière's disease), שהיא מצב כרוני המאופיין בסחרחורות חזקות, ירידה בשמיעה וטנטון, מקורה באוזן הפנימית.

טיפול באוזן הפנימית יכול לכלול פיזיותרפיה ייחודית (כמו תרגילי אפלי), תרופות להפחתת לחץ נוזלים או במקרים מסוימים גם ניתוח. אם הסחרחורת מלווה בלחץ באוזן, צפצופים או פגיעה בשמיעה, כדאי לבדוק האם מדובר בבעיה וסטיבולרית.

איך מטפלים בבית ובאופן רפואי

סחרחורת קלה או חד־פעמית לרוב לא דורשת טיפול. מנוחה, שתייה מרובה ואיזון סוכר בדם לרוב מספיקים. אם ידוע שהבעיה נובעת מהתייבשות, חוסר שינה או לחץ נפשי, יש לטפל בגורם עצמו.

במקרה של סחרחורת תנוחתית, ניתן לבצע תרגילים פשוטים בבית להחזרת גבישי האוזן למקומם, בהנחיית פיזיותרפיסט או רופא.

טיפול תרופתי כולל לעיתים כדורים נגד בחילות (כמו דימנהידרינאט), תרופות הרגעה או איזון לחץ דם. במצבים כרוניים או חמורים, הרופא מתאים טיפול אישי, ולעיתים שילוב של כמה גישות – פיזיותרפיה וסטיבולרית, טיפול פסיכולוגי ואיזון תרופתי.

מתי סחרחורת מחייבת פנייה מיידית לרופא

למרות שבמקרים רבים סחרחורת היא תופעה חולפת ולא מסוכנת, ישנם מצבים בהם היא עלולה להצביע על בעיה רפואית חמורה.

אם היא מלווה בהפרעה בדיבור, ראייה כפולה, חולשה או נימול בגפיים, קושי בהליכה, עילפון או כאב ראש חזק במיוחד – יש לפנות מיד לחדר מיון.

גם סחרחורת פתאומית אצל אדם מבוגר, במיוחד אם יש רקע של בעיות לב או שבץ, דורשת בירור מיידי. בכל מקרה שבו מופיעה סחרחורת, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה כדי לשלול גורמים אפשריים ולקבל המלצות להמשך.

סחרחורת וחרדה – קשר הדוק בין הגוף לנפש

בשנים האחרונות מתברר כי תחושת סחרור ממקור רגשי היא תופעה שכיחה. זה קורה במיוחד אצל אנשים הסובלים מחרדה או התקפי פאניקה.

במקרים כאלה, הסחרחורת נוצרת בגלל תגובת מערכת העצבים למצבי לחץ, ולא בגלל בעיה גופנית ממשית. הגוף נכנס למצב "הישרדותי" שכולל נשימה שטחית, ירידה באספקת הדם למוח ותחושת ניתוק.

התופעה עצמה מלחיצה את האדם, וכתוצאה מכך מתחזק מעגל של תגובה נפשית ופיזית. במקרים כאלה כדאי לשקול טיפול רגשי.

גם טכניקות הרפיה ונשימה נכונה מסייעות מאוד. חשוב להכיר גם את ההיבט הנפשי של סחרחורת ולא למהר להניח שמדובר בבעיה גופנית בלבד.

האם ניתן למנוע סחרחורת ומה אפשר לעשות ביום־יום

לא תמיד ניתן למנוע סחרחורת, במיוחד אם מדובר בתסמין של מחלה קיימת. אך בהחלט ניתן להפחית את הסיכון להופעתה על ידי שמירה על אורח חיים מאוזן: שתייה מספקת של מים, תזונה עשירה בברזל ובוויטמינים, שינה מספקת, הפחתת סטרס ופעילות גופנית מתונה.

חשוב גם לקום לאט משכיבה או ישיבה, במיוחד אם אתם נוטים לסחרחורת תנוחתית. הקפדה על מעקב רפואי במקרה של מחלות רקע כמו יתר לחץ דם, סכרת או בעיות לב – תעזור לזהות סימנים מוקדמים ולהימנע מהחמרה. במקרים של סחרחורת כרונית, הדרכה מקצועית יכולה לספק כלים להתמודדות יומיומית.

סיכום – אל תתעלמו מהסימן, חפשו את הסיבה

סחרחורת יכולה להיגרם ממגוון רחב של סיבות, החל ממצבים פשוטים כמו שינוי תנוחה מהיר או לחץ נפשי, ועד למחלות מורכבות הדורשות התערבות רפואית.

כדי לטפל בבעיה ביעילות, צריך לאבחן אותה בצורה נכונה. חשוב להקשיב לגוף ולא לדחות פנייה לרופא כשיש סימנים מדאיגים.

במקביל, הקפדה על הרגלים בריאים, מודעות לגורמים אפשריים ושימוש בכלים פשוטים כמו שתייה מספקת ושינה מסודרת, יכולים לשפר את איכות החיים ולהפחית את תדירות הסחרחורת.

אם אתם חווים סחרחורת חוזרת או מטרידה – אל תתעלמו. כדי לטפל נכון, חשוב להבין מה אתם חווים.