זמן קריאה: 4 דקות 🕒
עצירות היא תופעה שכיחה. היא עלולה להיגרם משינויים בתזונה, חוסר פעילות גופנית או מתחים נפשיים. בפוסט נסקור את הגורמים הנפוצים לעצירות, נציג דרכי טיפול יעילות ונסביר מתי חשוב לפנות לרופא המשפחה.
עצירות – מתי זה נחשב לבעיה רפואית?
עצירות היא תופעה נפוצה מאוד. אך לא בכל מקרה זו בעיה רפואית חמורה. רופאים מגדירים הפרעה בפעולת המעיים כמצב שבו יש פחות משלוש יציאות בשבוע, או כאשר היציאות קשות, יובשניות וכוללות תחושת פינוי לא שלמה.
לעיתים המצב הוא זמני וחולף מעצמו, אך כאשר התסמינים מתמשכים או מלווים בכאב, נפיחות או דימום – חשוב להתייחס לכך ברצינות.
עצירות יכולה להשפיע על איכות החיים, לגרום לאי נוחות פיזית ולעיתים גם להשפיע על המצב הנפשי.
גורמים נפוצים לעצירות – תזונה, הרגלים וסגנון חיים
הסיבה השכיחה ביותר היא תזונה דלה בסיבים תזונתיים. ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים מכילים סיבים שמסייעים לתנועתיות תקינה של מערכת העיכול.
בנוסף, שתייה מועטה של מים, חוסר בפעילות גופנית ודחיית הדחף להתפנות – כל אלה תורמים להאטת פעילות המעיים. גם מתח נפשי, שינויים בשגרה, נטילת תרופות מסוימות והרגלי אכילה לא סדירים עלולים לגרום לעצירות.
עצירות אצל נשים – שינויים הורמונליים והשפעות ייחודיות
נשים נוטות לסבול מעצירות יותר מגברים. בין השאר בשל שינויים הורמונליים במהלך המחזור החודשי, הריון או גיל המעבר. הורמונים כמו פרוגסטרון מרפים את שרירי מערכת העיכול ומאטים את פעילות המעיים.
בנוסף, במהלך ההיריון הרחם לוחץ על המעיים, דבר שמגביר את הסיכון לעצירות. חשוב להכיר את ההבדלים הפיזיולוגיים כדי להבין את התמונה המלאה ולטפל בהתאם.
עצירות כרונית – כשהתסמין הופך לאורח קבוע
עצירות כרונית היא מצב שבו התסמינים נמשכים יותר משלושה חודשים. לעיתים מדובר במקרה של עצירות פונקציונלית – כלומר, כשהבדיקות לא מגלות ממצא אורגני.
לעיתים היא נובעת ממחלות רקע כמו תסמונת המעי הרגיז (IBS), סוכרת, מחלות נוירולוגיות או תת-פעילות של בלוטת התריס.
במקרים אלה חשוב לפנות לרופא לאבחון מעמיק. אם לא מטפלים בבעיה ממושכת בפעילות המעיים, היא עלולה לגרום לטחורים, פיסורות, ואף לצניחת רקטום.
תרופות שגורמות לעצירות – לא תמיד מודעים להשפעה
תרופות רבות עלולות לגרום לעצירות כתופעת לוואי. במקרים רבים, החולה לא מבחין בקשר בין התרופה לתסמין. בין התרופות שעלולות לגרום לתופעה אפשר למנות משככי כאבים ממשפחת האופיואידים, תרופות נוגדות דיכאון, תרופות משתנות, תוספי ברזל, סידן ואנטיהיסטמינים.
אם מאז התחלת טיפול תרופתי חדש אתם מרגישים שהיציאות הפכו לא סדירות או קשות – חשוב לדווח לרופא כדי לשקול שינוי מינון או מציאת חלופה.
תזונה נכונה לטיפול בעצירות – מה כדאי להוסיף לתפריט
הבסיס לטיפול טבעי, הוא שינוי תזונתי. מומלץ להעשיר את התפריט בסיבים תזונתיים מסיסים ובלתי מסיסים – המצויים בפירות כמו תפוח עץ ואגס (עם הקליפה), ירקות ירוקים, שיבולת שועל, קטניות וזרעי פשתן.
חשוב לשתות לפחות 8–10 כוסות מים ביום, כדי לאפשר לסיבים לפעול כראוי. שילוב של מזונות פרה־ביוטיים כמו יוגורט עם חיידקים פעילים יכולים גם הם לתמוך בפעילות מעיים תקינה.
הרגלים שמקדמים פעילות מעיים תקינה
מלבד תזונה, גם הרגלים יומיומיים משפיעים רבות על תפקוד מערכת העיכול. חשוב להקשיב לגוף ולא להתעלם מדחף ליציאה.
מומלץ ליצור שגרת התפנות קבועה, רצוי לאחר הארוחה, אז יש "רפלקס גסטרו-קולי" שמגביר את תנועת המעיים. פעילות גופנית סדירה, אפילו הליכה יומית, מסייעת לשיפור התנועתיות במעי.
בנוסף, טכניקות כמו הרפיה ומדיטציה מסייעות להקל על המצב.
תוספי סיבים טבעיים – האם כדאי להשתמש?
בשוק קיימים תוספי סיבים כמו פסיליום היעילים בטיפול בעצירות קלה עד בינונית. הם סופחים נוזלים ומגבירים את נפח הצואה. פעולה זו מקלה על תפקוד המעיים.
עם זאת, חשוב להקפיד על שתייה מרובה כאשר משתמשים בהם, ולהתייעץ עם רופא לפני התחלת שימוש קבוע, במיוחד אם נוטלים תרופות נוספות או סובלים ממחלות רקע.
משלשלים – פתרון זמני בלבד
משלשלים יכולים להעניק הקלה מהירה, אך אינם מהווים פתרון לטווח הארוך. שימוש תכוף מדי עלול ליצור תלות ולפגוע ביכולת של המעי לפעול באופן עצמאי.
קיימים סוגים שונים של משלשלים – אוסמוטיים, מגרים, מרככי צואה ועוד. לכל אחד יתרונות וחסרונות. השתמשו בהם רק בהתאם להוראות הרופא ובאופן מוגבל. במקביל, חשוב לטפל בשורש הבעיה באמצעות שינויים באורח החיים.
מתי לפנות לרופא – סימני אזהרה שדורשים בדיקה
במקרה של עצירות שמלווה בירידה לא מוסברת במשקל, דם בצואה, חום, כאבים חזקים או תחושת גוש בבטן – יש לפנות מיד לבירור רפואי.
גם אם התופעה נמשכת לאורך זמן ללא סיבה ברורה, או אם קיימת היסטוריה משפחתית של מחלות מעי – יש לפנות לרופא לביצוע בדיקות, כולל בדיקות דם, אולטרסונוגרפיה ולעיתים גם קולונוסקופיה, כדי לשלול גורמים חמורים.
עצירות בילדים וקשישים – אתגרים וטיפול מותאם
אצל ילדים עצירות נובעת לעיתים קרובות מחשש ללכת לשירותים (למשל בגני ילדים), מחסור בסיבים תזונתיים או משינויים בשגרה.
אצל קשישים, לעומת זאת, מדובר לרוב בשילוב של ירידה בתנועתיות הגוף, נטילת תרופות ותזונה לקויה. בשני המקרים נדרשת גישה מותאמת, הכוללת גם תמיכה רגשית, הדרכה תזונתית ולעיתים טיפול תרופתי.
מעקב רפואי חשוב במיוחד באוכלוסיות אלו.
סיכום – עצירות היא בעיה פתירה כשמכירים את הסיבות
עצירות היא תופעה שכיחה, אך כזו שניתן למנוע ולטפל בה ברוב המקרים. זיהוי הגורמים – תזונתיים, הורמונליים, נפשיים או תרופתיים והתאמת הטיפול בהתאם, יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים.
שילוב של תזונה עשירה בסיבים, שתייה מרובה, פעילות גופנית והרגלי התפנות נכונים הוא לרוב כל מה שנדרש. ואם בכל זאת התסמינים נמשכים – חשוב לפנות לייעוץ רפואי, ולא להמתין עד שהבעיה תחמיר.
